ביאור:בראשית ו יט
בראשית ו יט: "וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית ו יט.
שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ
[עריכה]וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר
[עריכה]אלוהים פוקד להביא "וּמִכָּל הָחַי", אולם מיד במילים הבאות אלוהים מצר את ההגדרה "מִכָּל בָּשָׂר". אין 'ו' לפני 'מכל בשר' כי זה לא תוספת ל'כל חי', אלא הסבר למילה 'כל חי', הן צמחים גם הם חיים, רק שהם לא בשר. בהמשך אלוהים יגביל את החיות פעם נוספת, ויקבע שרק חיות שנמצאות על היבשה או עפות מעל היבשה יבאו (ביאור:בראשית ו כ).
אולהים החליט שהצמחים ישארו בחיים בזמן המבול ולכן אין צורך לאסוף זרעים וענפים של עצים כדי לשתול ולזרוע אותם מחדש.
שְׁנַיִם מִכֹּל תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ
[עריכה]שנים מכל חיה תביא איתך, אבל אתה חייב לבוא איתם. נוח לא יכול להכניס את החיות ולהשאר בחוץ.
אלוהים מזכיר לנוח, שכל אשר יכנס לתיבה יחיה, וכל 'הבשר' שלא יוכנסו לתיבה ימותו.
שְׁנַיִם ... זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ
[עריכה]אלוהים מגדיר בצורה מדויקת, כדי שלא תהינה טעויות:
- שנים - זה לא שני זכרים או שתי נקבות.
- שנים - זה זוג, זכר ונקבה.
אלוהים היה יכול לגרום לנקבות להיות בהריון, ואז להכניס שתי נקבות בהריון לתיבה. פתרון כזה היה מסוכן ומסובך, מה יקרה אם אחת הנקבות תמות, או שיוולדו רק נקבות.
בכל מקרה, לאחר המבול, נשארו רק זוג אחד של זכר ונקבה, וצאצאיהם התרבו מאח ואחות, או צאצאים מהורה וצאצאיו, דבר שיצר מגוון גנטי מוגבל, אלא אם הנקבה היתה כבר בהריון מזכר אחר. יש מספר רב של חיות שממליטות מספר צאצאים, ולפעמים כל וולד הוא מאב אחר. נקבה כזאת בהריון, תביא לתיבה מגוון רחב של גנים וזה יבטיח את בריאות צאצאי החיה הזאת.
ישנם חרקים, כמו נמלים ודבורים, שיש להם מלכה אחת שחיה זמן רב, וזכר שחי תקופה קצרה מאוד. סביר שאלוהים פתר את הבעיה, אבל אנחנו לא מקבלים פרוט מה בדיוק אלוהים עשה.
משך המבול
[עריכה]המים על האדמה היו כחצי שנה, ואחר כך נוח המשיך להיות בתיבה עם החיות עד שנה ועשר ימים. סביר שחרקים, זוחלים והחיות הקטנות התרבו במשך הזמן הזה, וייתכן שחלק מתו מזקנה. סביר שלאוהים בחר חיות בגיל מתאים, שיוכלו להמשיך את הדור בתום המבול. ייתכן שאלוהים גרם לכולם לישון וכך הם היו בקפאון כל תקופת המבול